רטיבות קפילארית
רטיבות קפילארית היא תופעה נפוצה של נימיות מים, שבאה לידי ביטוי ביכולת של המים להיספג בקירות ולטפס כלפי מעלה, בניגוד לכוח הכבידה. מובן מאליו שאנחנו נצפה בתופעה הזו במבנים שבהם יש רטיבות.
מקור המילה “קפילארי” הוא מהשפה האנגלית (capillary), ומשמעות המילה היא “נימים” – מעין צינורות דקיקים מאוד.
המים, כלואים ב”מצע” (מצע=חול שנמצא מתחת לריצוף), והם “מטפסים” כלפי מעלה. ככלל, מים תמיד “יימשכו” לכיוון האוויר, בכל רגע שיהיה להם פתח של אוויר. ומכאן מגיע התיאור של צירוף המילים “רטיבות קפילארית”, שמתאר את יכולתם של המים לטפס כלפי מעלה בניגוד לכוח הכבידה (גרביטציה), בנימים קטנים ודקים במיוחד. המים עשויים לטפס בצורה זו עד לגובה של כ-60 ס”מ.
לייעוץ טלפוני חינם ע”י בוחן נזקי מים מוסמך מכון התקנים הישראלי – חייגו
כך נראה “טיפוס” מים קפילארי
דוגמה לרטיבות קפילארית – צילום תרמי + צילום ויזואלי רגיל
דוגמה לרטיבות קפילארית – צילום תרמי + צילום ויזואלי רגיל
דוגמה לרטיבות קפילארית – צילום תרמי + צילום ויזואלי רגיל
מתי ניתקל ברטיבות קפילארית?
המקרים הנפוצים ביותר של רטיבות קפילארית מתרחשים בדרך כלל במבנים, אך לא רק, וזו עדות לרטיבות מתחת לפני הקרקע או במצע מתחת למרצפות. פעמים רבות אנו נתקלים במקרים של רטיבות קפילארית במבנים בהם ישנם ליקויי איטום, וכאלה שלא בוצעו בהם איטום לפי התקן.
רטיבות קפילארית מופיעה בחלק התחתון של הקירות, בדרך כלל מעל הפנלים.
מומחה לאיתור נזילות יידע לזהות רטיבות קפילארית בקירות, בהתאם לסימנים בשטח יחד עם ציוד מתקדם כגון: מצלמה תרמית (קראו עוד על מצלמה תרמית ») וגלאי לחות ממוחשב (קראו עוד על גלאי לחות ממוחשב ») שמסייעים לנו באיתור נזילות מעל הפנלים גם כאשר הרטיבות אינה סמויה/בלתי נראית.
יש מקומות שבהם בוצעו תיקוני טיח וצבע, ואם נבצע בדיקה באמצעות מכשירים מתקדמים, עדיין נוכל לדעת אם קיימת רטיבות בתוך הקירות, או לא.
סימנים נוספים שיעזרו לנו לאבחן אם הרטיבות היא ממקור תחתון: שינוי בגוון הקיר, כתמי צבע, קילופים, בליטות, שלפוחיות, בועות ועובש.
כיצד מונעים עלייה קפילארית של מים?
- ברגיל, מניעת התופעה הזו מתבצעת בראש ובראשונה בזמן הבנייה. אם לאחר סיום הבנייה מתגלה רטיבות כלשהי, אז יש לפרק באזור הרלוונטי את האריחים, ולבצע הפרדה בין החלק התחתון של הקירות לבין היציקה התחתונה, וזאת באמצעות רולקה (יציקה מעוגלת), ואיטום ובכך למנוע “טיפוס” של המים כלפי מעלה.
- באמצעות “הספגה” בחומרי איטום מיוחדים, המונעים ספיגה של המים (בדיוק כשם שמספיגים כוהל לחיטוי בצמר גפן).
כיצד מתמודדים עם רטיבות קפילארית קיימת?
במקרים בהם קיימת כבר עלייה קפילארית, יש לאתר באופן מיידי את מקור הרטיבות ולטפל בו בהתאם לאזור.
לאחר מכן, יש מספר דרכים לייבש את המים הכלואים מתחת לריצוף:
- פירוק האריחים והחלפת המצע (החול מתחת לריצוף).
- שימוש במייבשים (סוג המייבש לא קריטי) לייבוש הרטיבות.
- המתנה של תקופה מסוימת (לעיתים ארוכה) עד לייבוש מלא.
כפי שהוסבר במאמרים אחרים שכתבנו, לעיתים קרובות קיים קושי אמיתי באיתור נזילה ורטיבות קפילארית, מכיוון שהמים מטפסים אט אט בצינורות דקיקים, ולכן לפני רכישה או השכרה של מבנה לפרקי זמן ארוכים, ההמלצה שלנו היא להביא מומחה לאיתור נזילות, שיבצע בדיקה לאיתור נזילות במבנה, ובעיקר באזורים שמוכרים כ”בעייתיים”. למידע נוסף על איתור תשתיות »
לסיכום – רטיבות קפילארית נוצרת בעקבות מים כלואים במצע מתחת לאריחי הרצפה. כאשר קיימת רטיבות קפילארית, המים נספגים מהמצע ועולים כלפי מעלה בתוך הקירות היושבים על היציקה. הנזקים שעלולים להיווצר כתוצאה מהרטיבות הקפילארית הם בין היתר: שינויים בגון הקיר, כתמי צבע, קילופים, בליטות, שלפוחיות, בועות ועובש.
אולי יעניין אתכם גם:
לייעוץ חינם או להצעת מחיר? תנו לנו לחזור אליכם
תעודות מומחה
תעודת לתרמיטק מאת מכון התקנים הישראלי, אגף איכות והסמכה - לחצו על התמונה למעבר לכל התעודות של תרמיטק.
